<h1>מרדכי סימן צ"ג</h1>
<h2>דף כט:</h2>
רגיל לומר תחנונים כגון אלהי נצור לשוני מרע וכו' שאנו אומרים בעמידה אחר התפלה אבל אינו רגיל כו' הרי סיים תפלה וכן הלכה ופי' בהלכות גדולות דדוקא ביחיד אבל בצבור אינו חוזר מפני ששומעה משליח צבור והוא הדין לכל דבר שמחזירין אותו אי הדר שמע ליה משליח צבור מראש ועד סוף נפיק מיהו צריך לדקדק מפי שליח ציבור מראש ועד סוף על כל אות ואות של תפלה ואע"פ שהוא בקי דהא אמרי' בראש השנה כשם שמוציא את שאינו בקי כך מוציא את הבקי ואף על גב דאמרינן התם לא פטר רבן גמליאל אלא עם שבשדות משום דאניסי וטרידי אבל טעה לא יש לומר דהיינו היכא שלא התפלל כלל אבל היכא שהתפלל כבר לא חשבינן ליה כאילו לא התפלל כלל והר"ם פסק דוקא שכח להזכיר של ראש חודש אבל שכח ברכה שלימה מחזירין אותו ואין יוצא בשמיעתו משליח ציבור.
